#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 1 היכי דמי אשה שנחבשה ע&quot;י נפשות שאסורה לבעלה (מהו ע&quot;י נפשות והאם דוקא שנגמר דינן)?	"רב אמר כגון נשי דגנבי, ולוי אמר כגון אשתו של בן דונאי.<p dir=""rtl"">אמר חזקיה: והוא שנגמר דינן להריגה, ור' יוחנן אמר אף שלא נגמר דינן להריגה.</p>"	כתובות כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 2 עיר שכבשה כרכום האם כהנות שבתוכה אסורות [והאם חביות פתוחות נאסרות משום יין נסך] (3)?	"במשנה שנינו כהנות שבתוכה אסורות, רב מרי אמר לעולם אסורות ומה שהתירו ביין נסך שאין פנאי לנסך, ואף שלנסך אין פנאי לבעול יש פנאי.<p dir=""rtl"">רבי יצחק בר אלעזר משמיה דחזקיה סבר שיש לחלק בין כרכום של אותה מלכות לבין כרכום של מלכות אחרת, אמר רבי אבא בר זבדא נחלקו ר&quot;י ונשיאה ורבנן אחד סבר שאין להניח שברח אחד מהם, ואחד סבר שיש לחשוש וצ&quot;ל שהעמידו שומרים והקיפו את העיר שושילתא וכד' שאם ירדם אחד השומרים, וכן יישב רב יהודה אמר שמואל.</p><p dir=""rtl"">(רש&quot;י פי' כרכום של אותה מלכות רוצים בישוב העיר ולא מורשים לבעול מה שאין כן כרכום של עיר אחרת, והחוששים שמא עקר היינו אחד החיילים. אבל ר&quot;ח ור&quot;ת פי' להיפך כרכום של אותה העיר לא מפחדים ויש להם פנאי לנסך ולבעול, ואילו של מלכות אחרת חוששים, והנידון האם תולים שעקרא היינו אחת מהנשים.)</p>"	כתובות כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 3 עיר שכבשה כרכום ויש שם מחבא האם מצלת, ומה הדין אם אין מחזיקה אלא אחת, ומה הדין אם אמרה לא נחבאתי ולא נטמאתי?	"אמר רב אידי בר אבין אמר ר' יצחק בר אשיאן אם יש שם מחבואה אחת מצלת על הכהנות כולן. <p dir=""rtl"">בעי רבי ירמיה אינה מחזקת אלא אחת, האם אומרים כל אחת היא זאת שנחבאת או לא - ולא נפשט {ואין לדמות לשני שבילים אחד טמא ואחד טהור ובאו לשאול בבת אחת דלכו&quot;ע מטמאים את שניהם, ששמה ודאי יש דרך טמאה וכאן לא ודאי שאחת נטמאת}.</p><p dir=""rtl"">בעי רב אשי אמרה לא נחבאתי ולא נטמאתי האם&nbsp;&nbsp;נאמנת במיגו, ואין זה מיגו במקום עדים דלא אמרינן, שכאן זה לא ודאי נטמאת אלא חשש, ובמקום חשש אמרינן מיגו.</p>"	כתובות כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: 1 האם שפחה נאמנת לומר על האשה שלא נאנסה בעיר שכבשה כרכום?	"סתם שפחה ושפחה שלו - ודאי נאמנות.<p dir=""rtl"">שפחה שלה - רב פפי ורב אשי סברו שמדויק במשנה שהיא נאמנת וזה כחד תנא אבל יש תנא שאומר אינה נאמנת, ומה שאסרו להתחייד עמה עם שפחתה (במגרש על תנאי) לרב פפי דוקא כאן בשבויה הקלו ורב אשי אמר שפחה רואה ושותקת, אבל כאן אם תשתוק היא תאסר, אלא שאם מדברת נאמנת ולא חוששים שתדבר שקר. </p><p dir=""rtl"">רב פפא אמר ה&quot;נ המשנה לא אמרה אלא שפחה שלו אבל שפחה שלה אינה נאמנת שהיא כעצמה, ומה שמצאנו תנא שאמר שנאמנת ההיא במסיחה לפי תומה.</p>"	כתובות כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: 2 האם קטן נאמן להתיר שבויה?	בסתמא לא, אבל מסיח לפי תומו נאמן.	כתובות כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: 3 'אמר ר' זכריה בן הקצב המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו' האם זה הועיל לו להתירה לו ומה עשה?	"אמרו לו אין אדם מעיד על עצמו.<p dir=""rtl"">תנא ואעפ&quot;כ ייחד לה בית בחצרו, כשהיא יוצאה יוצאה בראש בניה, וכשהיא נכנסת נכנסת בסוף בניה [מה שאין כן בגרושה אסורה לגור בשכונותו].</p>"	כתובות כז:		
